זרימה וברכת הטוב והמטיב

על-פי ההלכה, כאשר אדם חווה אירוע משמח – לבישת בגד חדש, פגישה עם חבר שלא ראה זמן רב וכדומה – עליו לברך "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". כשהשמחה אינה אישית אלא משותפת לו ולאחרים, יש לברך ברכה אחרת. כפי שכתוב במסכת ברכות, עמוד נ"ט, עמוד ב': "על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקיימנו, על שלו ועל של חברו אומר ברוך הטוב והמטיב".

כדי שתבינו למה עליי לברך "ברוך הטוב והמטיב", צריך להבין שמחה מהי. כאן רצוני להזכיר מונח שטבע אחד החוקרים הבולטים של האושר בעשורים האחרונים, פרופ' מיכאל ציקסנטמיהיי, והוא המונח flow  - זרימה. לדבריו, ברגעים השמחים ביותר שלנו אנחנו חווים flow. ומהו flow? הוא מסביר:

להיות מרוכז לגמרי בפעולה לשמה. האגו נמס. הזמן טס. כל פעולה, תנועה ומחשבה נובעת באופן בלתי נמנע מקודמתה, כמו לנגן ג'ז. כל כולך מעורב, ואתה מפעיל את כישוריך במלואם.

אתמול ישבתי יום שלם עם וועדה מייעצת למוסד שאני מנהל, ואחד החברים בוועדה הציע שנשאל את עצמנו לא רק מהן הבעיות בחברה ומה יש לנו להציע, אלא גם שאלה אחרת, והיא: באיזו מידה אנו מנצלים את ההזדמנויות שיש לנו?

וכאן המקור לשמחתי. נפלה בחלקנו הזדמנות אדירה לחיות ולהדגים חיים משותפים, לבנות בית מדרש שאפשר לקיים בו מחלוקת לשם שמים על עתידנו המשותף.

כשיושבי הקרנות מטיפים לפילוג ולשנאה, אנו, יושבי בית המדרש, בוחרים בדרך אחרת, דרך של "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת" (שמות כ"ג, ב). כן, אנחנו מיעוט. אבל אנחנו מיעוט שמשנה אט-אט את החברה הישראלית. אני שמח אפוא לא מפני שהצלחנו או הגשמנו את החזון שלנו, אלא מפני שאנו מרוכזים לגמרי בפעולה לשמה ואנו מפעילים את כישורינו במלואם.