שייכות ושונות

מדוע הבדלים מסוימים בין בני אדם מקרבים אותם זה לזה ("ניגודים נמשכים") ואחרים מרחיקים אותם זה מזה ("הבדלים שאינם ניתנם לגישור")?

עד כמה שהדבר מוזר, על הבדלים קטנים לא קל יותר לגשר מאשר על הבדלים גדולים. כמו שציין זיגמונד פרויד בספרו ״תרבות ללא נחת״, "דווקא בין קהילות השוכנות בסמוך זו לזו... יש סכסוכים בלתי פוסקים". הוא כינה תופעה זו "הנרקיסיזם של ההבדלים המינוריים" (להמחשה מבית מדרשה של חבורת מונטי פייתון, ראו רצ"ב)

בעיניי, הדבר המקרב בני אדם זה לזה או מרחיקם אינו גודל ההבדל ביניהם אלא האופן שבו הם מציבים את עצמם ביחס אליו, וזה ביחס לזה. ביטויים כמו "עמדות מנוגדות", "הצד השני", או "לעומת" הם בעצם מטפורות המתארות מיקום במרחב הפיזי. אנחנו יכולים לעמוד זה מול זה, כשחילוקי הדעות מוצבים בינינו, או שאנו יכולים לעמוד זה לצד זה, כשחילוקי הדעות מוצבים לפנינו או לצדנו. הבחירה שלנו.

ההבדל הדק במיקום הוא שמבחין בין הבן החכם לבן הרשע בהגדה של פסח. כל אחד מהם שואל גרסה אחרת של אותה השאלה: "לשם מה כל החוקים והמנהגים האלה?" אבל הבן הרשע שואל מה כל אלה "לכם", ובכך בוחר להתייצב מול הכלל, ולא לצדו.

בפרוס עלינו חג הפסח - חג החירות והבחירה - אני מאחל לכולנו שיהיו לנו האומץ להכיר בחילוקי הדעות בינינו, והצניעות לעמוד לצדם של אלו שאנו חולקים על דעתם.