אנשים רבים לא ישנו אמש: חלק בגלל המונדיאל, חלק בגלל
גמר ה-NBA,
חלק מפני שיש להם הצגות פרויקטים היום. חלק אחר משום שהיו עסוקים בחיפושים אחרי
הנערים החטופים ובענייני ביטחון אחרים. וחלק אחר, כי הם הורים שאינם יודעים היכן
נמצאים ילדיהם.
ברגעים כאלה חשוב שנכיר תודה על הפריבילגיה שיש לנו כאנשי
חינוך, לזכות בתנאים המאפשרים התעסקות בדברים נצחיים, שיש לעסוק בהם גם בעת שלום
וגם בעת מלחמה. דווקא כשהכול בחוץ נראה כל כך שחור ואכזרי ואלים, חשוב שנעריך כמה
שפר עלינו גורלנו להיות במקום של אור ושל ביחד שכל כולו מוקדש לשיפור החברה
ולעשיית טוב.
לפני שבוע סיימתי ללמד על זהות וחינוך. בין השער עסקנו
במטפורות ובפעלים שאנו משתמשים בהם כדי לתאר תהליכים חינוכיים. בהשראת הדיונים,
חיפשתי מטפורה לעבודה על פרויקט חינוכי. והנה היא: echolocation
צפו בסרטון רצ"ב וקראו אח"כ את התרגום החופשי שלי לקטע. התרגום
נעשה חופשי יותר ככל שמתקרבים לסוף. כשתקראו, החליפו את המילה
"עטלף" בצירוף "מנהיג חינוכי".
Echolocation היא שיטה של תפיסה חושית שבאמצעותה בעלי חיים מסוימים מתמצאים בסביבתם, מזהים מכשולים, מתקשרים עם אחרים ומוצאים מזון. עטלפים משתמשים ב-echolocation כדי לנווט בחשיכה ולמצוא מזון. העטלף פולט סדרה של קולות בתדר גבוה מפיו או מאפו. גלי הקול הללו פוגעים בחפץ, חוזרים אל העטלף ויוצרים הד שבאמצעותו העטלף יכול לקבוע את גודלו וצורתו של המכשול בדרכו, וכן את כיוון התנועה שלו. מערכת echolocation זו היא כה מדויקת, שעטלפים יכולים להבחין בקרציות ובאמיתות עדינות ודקות כחוט השערה".
תגובות
הוסף רשומת תגובה