ביעור חמץ

אחד הנושאים המרכזיים בחג הפסח הוא ביעור החמץ (ראו לדוגמה שמות יג, ז).

במסורת היהודית הורחב רעיון ביעור החמץ: הוא מתייחס לא רק לטקס השנתי של סילוק הלחם והשמרים מבתינו, אלא משמש גם כמטפורה לניסיונותינו החוזרים ונשנים לחפש ולבער מקרבנו את מה שמקלקל אותנו והופך אותנו לטובים פחות משהיינו רוצים להיות.

רש"י (בפירושו לתלמוד הבבלי, ברכות, דף יז, עמוד א) כתב על "יצר הרע שבלבבנו המחמיצנו". מטפורת ההחמצה היא מטפורה מרתקת. בצק תופח בזכות בועות של פחמן דו-חמצני המנפחות אותו כאשר מיקרואורגניזמים שבשמרים מפרקים את הסוכרים שבקמח בתהליך תסיסה. באותה דרך, מניעים כמו גאווה ותחרות, התוססים בקרבנו, מפרקים את נחישותנו לעשות טוב ומנפחים את האגו.

אני מאחל לכולנו שבפסח הזה לא נחמיץ את ההזדמנות לבער את החמץ שבלבנו.