הז'רגון החינוכי יוצא מכלל שליטה. הכנס הבינלאומי למדעי הלמידה
הוא הכנס החינוכי החביב עליי ביותר – הוא מתקיים אחת לשנתיים, מושך אליו חוקרים
מוכשרים ממש, ועדיין קטן דיו לאפשר שיחה אמתית. כאשר פתחתי את אתר הכנס, לראות את הקול הקורא להצגת המחקרים,
מצאתי את התיאור הזה של מטרות הכנס:
Learning sciences research has sedulously ushered in evolving orthodoxy of assessment, pedagogy and designs of teaching and learning in diverse contexts. ICLS 2016 aims to bring together learning scientists to adjudicate various academic renditions of how people learn and institute further inquiry that encourages deep and probing examination of the nexus of instruction and learning as well as the roles of technology in educational practice.
תהיתי דקות ארוכות על מובנם של שני המשפטים הללו, תוך ניסיון
לתרגמם לאנגלית*. לבסוף הרמתי ידיים. אני עדיין לא בטוח שאני מבין מה בדיוק ניסו
הכותבים לומר (ועליי להודות שלאוזניי חסרות התרבות, "deep and probing examination of the nexus …" נשמע יותר כמו קולונוסקופיה מאשר
כמו כנס). למה חוקרים צריכים לדבר כך? למה?!
כמה דוגמאות והסברים מעוררי מחשבה לנטיות אלו תוכלו לקרוא בספר הזה. הוא אקדמי,
פרובוקטיבי, ובכל זאת – ברור!
*אייל טלמון ואני ניסינו גם לתרגם את המשפטים לעברית, אבל משהו הלך לאיבוד (או נמצא?!) בתרגום. בעברית זה נשמע עדיין מסורבל ומוזר, אבל קצת פחות מנופח: "חקר מדעי הלמידה הוביל בעקשנות אורתודוקסיה מתפתחת של הערכה, פדגוגיה ומתווים של הוראה ולמידה בהקשרים מגוונים. הכנס הבינלאומי למדעי הלמידה 2016 שואף להפגיש בין מדעני למידה כדי לפסוק בין כמה פרשנויות אקדמיות לגבי כיצד אנשים לומדים, ולייסד חקירה נוספת המעודדת בחינה עמוקה וחודרנית של הקשר בין הוראה ללמידה, וכן של תפקידה של הטכנולוגיה בפרקטיקה חינוכית."
תגובות
הוסף רשומת תגובה