עד שתגיע למקומו

יש אמרה באנגלית:

אל תשפוט אדם עד שהלכת קילומטר בנעליו

הקומיקאי הסקוטי, בילי קונולי, נהג להוסיף:

אחר כך, למי כבר אכפת? הוא במחרק קילומטר ממך.  והנעליים שלו אצלך.

אמרה דומה (ללא התוספת של קונולי) מיוחס להלל הזקן (פרקי אבות, פרק ב, משנה ד):

אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרָךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ

למילה "מקום" יש יותר ממשמעות אחת. מובן אחד הוא "מרחב" או "נקודה בשטח". זוהי המשמעות שיש למילה במקרא, בביטויים כמו "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה'" (במדבר, יב: כו). אך בספרות הרבנית, יש למילה "מקום" גם משמעות נוספת: היא כינוי לאל. זוהי המשמעות שיש למילה בהגדה של פסח ("ברוך המקום, ברוך הוא") ובתפילת יום הכיפורים ("על דעת המקום ועל דעת הקהל").

לכן, אפשר לפרש את אמרתו של הלל הזקן בשני אופנים לפחות. על פי הפשט, היא קריאה לא לשפוט את האחר עד שנכנסת לנעליו, כביכול, וראית את העולם מזווית הראייה שלו. על פי הדרש, אפשר להבין את האמרה כקריאה לא לשפוט את האחר עד שניסית להבין מהו בשבילו "אלוהים", דהיינו, מהו בשבילו הערך העליון, שלאורו הוא פועל, ולאורו הוא שופט את מעשיו.

חלק גדול מהעבודה שלי עם מנהיגים חינוכיים וחברתיים בישראל הוא ניסיון לעודד אותם לפעול על פי אמרתו של הלל הזקן במובן זה השני, המדרשי. כדי להבין ולהעריך את האחר, עלינו להבין מהו הבסיס הרעיוני והערכי למעשיו. אחרת, האחר יישאר קריקטורה והשיפוט העצמי שלנו ייפגע - נתעלם מהחלופה הרצינית שעמדתו הייתה יכולה להיות לעמדה שלנו ונעשה את העולם הרעיוני שלנו צר, קשיח ושביר יותר.