לפסוח בעידן הדילוג

מקורו של הביטוי "הג הפסח" בדילוגו של אלוהים על בתי בני ישראל במצרים (שמות י"ב: כ"ז). משמעות השורש "פסח" בתנ"ך דילוג או קפיצה. לדוגמא, אדם שצולע מכונה "פיסח" משום שהוא קופץ מרגל אחת לשניה (ראו איוב כ"ט: ט"ז). אותו השורש מופיע בספר מלאכים א' (י"ח: כ"א) כאשר אליהו הנביא נוזף בבני ישראל על כך שאינם נאמנים לאלוהים אלא מקריבים קרבנות גם לבעל: עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?

אנו חיים בעידן הדילוג. במהירות הבזק ובלחיצת האצבע אנו קופצים מקריאת חדשות על רעידת אדמה בצדו השני של הגלובוס להעלאת סטטוס חדש לשיחה עם אמא לצפייה בפרק האחרון של הסדרה האהובה עלינו להזמנת משלוח מהסופר. אנו מדלגים בין האדם היושב מולנו לבין צפצופה של הודעה נוספת שהגיעה זה עתה לטלפון. יש הטוענים שהדילוגים הללו עושים אותנו לטיפשים, נרקיסיסטים ובודדים. אחרים מזכירים לנו שהיו הסחות דעת גם לפני האינטרנט ושאפשר לעמוד מול פיתויי המדיה החברתית  - אם נהיה נחושים בדעתנו.

לדעתי, כולם צודקים. קשה יותר להתרכז היום, אך לא בלתי אפשרי. לאור ריבוי ההסחות, עלינו להיות בררנים ונחושים יותר כשאנו בוחרים במה להתרכז. ישנם דברים שהדילוג יפה להם וישנם דברים שדורשים התמדה וריכוז. עת להתמקד ועת לחלק את הקשב.

בחג פסח זה, אני מאחל לנו את הכח להתרכז במה שחשוב, את האומץ לפסוח על מה שלא ואת החכמה להבחין ביניהם.